נאמר שתחושת השלווה והקדושה של השבת מספיקה לעוד 3 ימים אחרי יציאתה, ואז ההכנות והציפיה לשבת הבאה ממלאים את שלושה הימים הנותרים.
נקודת הפתיחה של המופע 'ששת ימי המעשה' היא סיומו של הזמן החשוב והקדוש ביותר בשבוע היהודי- סעודת השבת.
מאחורי היצירה עומדת קבוצת נשים המקיימות אורח חיים דתי, תחומות במרחב ההתבוננות על חייהם ובתהליך שבו הן מתכוננות לשבת, מגיעות אל שיא הקדושה והרגש. חיים שבנויים בצורה מעגלית, דורשנית ועקבית אך מתגמלת באופן רוחני על בסיס קבוע.
את ביטוייה של רפטטיביות ניתן לראות בתוך הדת בצורות רבות- רפטטיביות של טקסים, תפילות ותודות, שמתקיימים אחד בתוך השני, והרתיעה מן ההרגל. היצירה בוחנת בתוך מסגרת השבת את הטקסים הרוחניים והעמוקים הנמצאים בסיכון הפיכתם לעשייה אוטומטית מעצם החזרתיות שבהם. את הקו הדק שבין ביצוע מתוך זיכרון הגוף והראש, לבין הביצוע הטעון אמונה וקדושה. הטענת פעולה שגרתית שחוזרת על עצמה בכוונה היא פעולה מסובכת מכפי שנדמה, וקיומה המקביל החזק מאין כמוהו מתקיים בתנועה וריקוד.
בחינת הדמיון בין ביצוע תפילה וטקס דתי במלוא הכוונה, אל מול ביצוע תנועה ומחול באופן מלא ומתוך רגש, מחדדת את האפשרות של קיום השניים על אותו המישור, וכאשר מנסים למצוא את קיומם בו זמנית- ביצוע של פעולה קדושה בזמן מופע מחול, ניתן ממש לחוש את היטשטשות הגבולות ביניהם, ואת מה שנוצר מתוך ההכלאה הזו.
ששת ימי המעשה הוא מופע שדורש הקשבה בלתי פוסקת- זו לזו, למוסיקה, וכל אחת לעצמה. המופע בנוי כך שלעתים תנועה טכנית תביא לידי רגש מסוים, ואני מחפשת את הדרך האותנטית להביא רגש מבלי לזייף אותו. הרקדניות עוברות רגעים של בלבול, קושי עייפות, ושמחה גדולה, ועוד מנעד רחב של רגשות שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך האמיתי שהן עוברות שבוע שבוע.
'ששת ימי המעשה' נוצרה על ידי הכוריאוגרפית שקד דגן- פרפורמרית, יוצרת,ומורה למחול. היצירה נוצרה בשיתוף עם המופיעות לאורך שנת 2014 עד לפרמיירה החגיגית של המופע באורך מלא באוקטובר 2014, כחלק מפסטיבל "בין שמיים וארץ" הראשון בירושלים.
'ששת ימי המעשה' הינה יצירה החוקרת את "גרף הקדושה הלינארי" הנמתח דרך שיאים רוחניים,
העובר דרך סעודת השבת ובחזרה בצורה מעגלית מחדש אל תוך תחילתו של המעשה